כל אדם רוצה לפענח את העולם הזה. ואם לא את העולם כולו, לפחות את עצמו. את קורות חייו, את סיפורו שלו. לאביגיל היה חלום – לספר את הסיפור של אבא באופן שכל אחד יוכל לקרוא אותו וללמוד ממנו. החלום הזה דפק על דלתי. אז איך עושים את זה? איך מספרים את הסיפור. איך כותבים ספר שעלילתו מוכתבת מראש מפני שהוא מבוסס על דברים שקרו באמת, מה גבול הבדיון בספר כזה? כמה מותר לסופרת להמציא ומה תרומתה לחוט העלילה ההיסטורי הנתון מראש?
התשובה שלי היא ריקוד. (לא רק מפני שאמא של רישיק היתה רקדנית) אלא מפני שכל רומן ביוגרפי הוא ריקוד אינסופי בין עובדות לדמיון, ריקוד שמחייב שמירה קפדנית על כל אחד מהם שלא ידרוך על רגליו של השני – על הדמיון שלא ישתלט על האמת כפי שהתרחשה, ועל העובדות היבשות שלא תשתלטנה על הכוח המפעיל והמרומם שישנו בכל סיפור טוב.
היתה זו זכות גדולה, להתבונן במסע חייו של אדם מיוחד, ולנסות להעלות אותם על הכתב.
יצאתי לדרך עם כמה דפים של תקציר זיכרונותיו של ריצ'רד – רישיק – ונגר. הבנתי מיד שלא די בתיאור האירועים, בזה אחר זה. יש לפענח את המנגנון שהניע את הסיפור המופלא הזה. להכיר טוב יותר את הגיבור ואת מה שמניע אותו, את משפחתו. שוחחתי שיחות ארוכות עם אביגיל בבית הקפה באפרת או במקומות אחרים, שמעתי ממנה פרטים רבים על סיפור המשפחה. חלקים פחות ידועים, גם כאלה שלא נכתבו ברשימותיו של ריצ'רד, אביה. קצת פגשתי גם אחרים בעקבות המלצתה ביניהם את קרוב משפחתם ג'ף ברק, ואת יחיאל פרנקל, חברו של ריצ'רד מבית היתומים בורשה. כל שיחה כזו מחיה תקופה בחיי הגיבור שלנו.
כמובן, היה צורך להבין גם את ההיסטוריה וגיאוגרפיה של התקופה. נעזרתי בפייסבוק כמובן, בחבריי ההסטוריונים. נעזרתי ביד ושם, בשולמית אימבר, ידידתי. הסטוריה זה קל, מסתכלים על מפה, קוראים, מבינים. (הסיפור דומה קצת לסיפור המשפחה שלי, חוץ מהקטע שבו הם חוזרים)
אבל איך מפענחים את הסיפור? מה עושה ספר לספר? איך כותבים ספר שעלילתו מוכתבת מראש מפני שהוא מבוסס על דברים שקרו באמת, חייו של אדם? מה גבול הבדיון בספר כזה? כמה מותר לסופרת להמציא ומה תרומתה לחוט העלילה ההיסטורי הנתון מראש? את השאלות האלה שכל ביוגרף שואל את עצמו שאלתי כשכתבתי את 'נחמה' ושבתי ושאלתי אותן גם כשכתבתי את סיפורו של רישיק – הלא הוא ריצ'רד גיבור 'קרן שמש ביער'. רישיק נולד בורשה, ילדותו עברה עליו בבריחה מהנאצים, במחבוא ובנדודים. אישה מופלאה אחת נתנה לו מקלט ואפשרות חיים. איך מספרים את הסיפור הזה? התשובה שלי היא – בריקוד. 
(מתוך דברים שאמרתי בהשקה)
השקת הספר היתה ביד בן צבי. – נדמה לי שג'ורג' מסיינפלד היה מכנה את מה שיתרחש הערב, בהשקה – התנגשות יקומים. מושג הלקוח מעולם המד"ב. העולמות יפגשו ויתנגשו. הגיבור הבדוי יפגוש את הגיבור האמיתי, ויהיה שמח מאד. כך כתבתי קצת לפני , וצדקתי מאד.