לבוא בקהל ישראל – סיפורם של העולים דוברי הרוסית בעידן הפוסט-קומוניסטי
ד"ר ולדימיר זאב חנין
הנבחר – חיים פוטוק, תרגום חדש לספר הקלאסי
בהוצאת תמיר-סנדיק
אליזבת איננה
מאת: אמה היילי. תרגום לעברית: שי סנדיק.
עריכת תרגום: חיותה דויטש
חרדתה של מוד לשלומה של חברתה אליזבת הולכת וגוברת, אך איש אינו מתייחס לכך ברצינות – לא בתה המתוסכלת, לא המטפלות, לא המשטרה ובמיוחד לא בנה ההפכפך של אליזבת – כי מוד סובלת מדמנציה. אבל גם כאשר זיכרונה בוגד בה והיא נעשית תלויה יותר ויותר בפתקים הרבים שהיא משאירה לעצמה בכיסים וברחבי הבית, מוד אינה שוכחת את חברתה הטובה ביותר. מוד, החמושה בלא יותר מתחושה עזה שאליזבת זקוקה לעזרתה, גומרת אומר לגלות את האמת ויהי מה.
בשעה שהאובססיה הזאת ממלאת את ההווה המתפוגג במהירות של מוד, הרמזים מוליכים אותה עמוק אל תוך עברה, אל פרשה בלתי פתורה אחרת: פרשת היעלמותה של אחותה האהובה סוקי זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה. בעוד זיכרונות הטרגדיה שקרתה לפני יותר מחמישים שנה קורמים עור וגידים, החיפוש של מוד אחר אליזבת תופס תנופה חסרת מעצורים. במי תוכל לתת אמון? האם תוכל לבטוח בעצמה?
לרכישת הספר בהוצאה
לבנות את הגשר הזה – סיפורה של מנהלת 'ברנקו וייס' – התיכון העיוני הראשון בעיירות הפיתוח
מאת: עליזה בלוך, עורכת הספר: חיותה דויטש
סול, מירי, דני ורינת הם שמות בדויים, אבל ילדים אמיתיים. הם ולא מעט מחבריהם שגדלו בבית שמש הצליחו לפרוץ מחסומים של אי-אמון, שלהם עצמם ושל מי שמקיף אותם, לזכות בתעודת בגרות, להתגייס לצה"ל ולהפוך לאזרחים מן השורה. סיפורם של גיבורי הספר לבנות את הגשר הזה, שנגד כל הסיכויים עשו זאת, הוא סיפורה של מהפכה וסיפורו של חזון חינוכי שקרם עור וגידים בהובלתה של עליזה בלוך, מנהלת התיכון 'ברנקו ווייס' בבית שמש. בספר זה היא מתארת באופן חי ומעורר תקווה והשראה את הקשיים והלבטים, את המשברים והתקוות ובעיקר את הנתיבים אל נפש התלמידים, שנסללו בעמל רב.
לבנות את הגשר הזה נולד מתוך רצון לקדם את הרעיון שבית הספר הוא מקום שיכול להשפיע על סדר היום ולא רק לשקף אותו. בין השורות ניתן ללמוד כי אילוצים מערכתיים וכלכליים עשויים לשמש דווקא הזדמנות – ולא רק מחסום – להשגת יעדים חינוכיים וחברתיים.
ד"ר עליזה בלוך עומדת בראש רשת בתי הספר התיכוניים של ברנקו וייס ועוסקת בניהול ובהנחיית מורים ומנהלים.
המקור הכפול
מאת: הרב ד"ר יואל בן נון. הוצאת הקיבוץ המאוחד – ספרית הילל בן חיים.
עריכה: חיותה דויטש
בעולמו של הרב קוק לא הייתה סתירה בין 'תורה מן השמים' לבין 'תורת האדם' ותחיית 'האומה'. תורתו השלמה יכולה הייתה להכיל גם את צייטלין, וגם את ברנר.
הלל צייטלין ויוסף חיים ברנר, שהיו חברים מנוער, הכירו את 'האחדות הכוללת' בהגותו של רואה ה'אורות', וגם הגיבו בהערכה עמוקה, אך לא יכלו לקבל אותה מתוך יושר פנימי; צייטלין בחר בעם היהודי שבגולה, בחסידות ובקבלה – ברנר בחר בתחייה הלאומית בארץ ישראל, בספקנות עמוקה, ובדחיית כל ניסיון "לאחד את הבלתי מתאחד".
שניהם נפלו על מזבח בחירתם: ברנר נרצח סמוך לפרדס ביפו; צייטלין נרצח בשואה, עטור טלית ותפילין, כשספר 'הזוהר' בידו.
את גבולות עולמו של הרב קוק אפשר לשרטט דרך איחוד מחודש של צייטלין וברנר – לחזור ולאחד את הבלתי מתאחד.
הרב ד"ר יואל בן-נון גדל מנעוריו עם משנת הרב קוק, ודבר בה. את 'המקור הכפול' של השראה נבואית ושל סמכות תורנית בעולמי של הראי"ה הוא מתאר בדרך מקורית, מן הפילוסופיה הכללית, דרך היגיון 'פרבולי', עד לחשיבה הלכתית ומוסרית, שמסרבת לקבל את הסתירה הרווחת בין קדושה לחיים, בין תורה ומוסר ובין דת למדינה, בישראל.
ספר בשיתוף ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות
להזמנת הספר